דורין אהרונברג

גיל ההתבגרות הינו שלב של גיבוש זהות, עמידה בדרישות הלימודים וההורים, התמודדות עם לחצים חברתיים, דימוי גוף וקשרים זוגיים ראשונים. כל אלה בשילוב עם ההורמונים המציפים והשינויים הגופניים, עלולים להביא לא פעם לסערת רגשות, לתחושות מצוקה, ייאוש וחוסר אונים. עבור המתבגר, לעתים זה נוח לשתף הורים, חברים ואולי אפילו יועצת או מחנכת. אולם, כחלק טבעי מההתבגרות מתרחש תהליך נפרדות מההורים או מדמויות שהרגישו כמחנכות או כקרובות אלינו. בפעמים אלו, ישנו צורך לשתף מישהו מנוסה, אכפתי, מבין עניין וקשוב. מישהו שלא יבהל כל כך מהר, יכעס או יטיף. באופן זה, תחושת "הלבד" בהתמודדות עם אתגרים לא פשוטים, עשויה לפחות או להתפוגג. המתבגר יוכל לחוש מובן יותר, לעבד את החוויות הלא פשוטות שעליו לעבור בתהליך ההתבגרות, ולהתחבר למשאבים הנפשיים ולכוחות המאפשרים צמיחה והבשלה. טיפול פסיכולוגי בבני נוער מלווה לרוב בהדרכת הורים כתלות בגיל הילד ובצרכי הטיפול וההורים. ​